#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכח. כיצד יישב רב פפא את הסתירה בין המשנה דמשילין פירות ביו""ט אבל לא בשבת למשנתנו אין בין יו""ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד? "	"משנתנו אליבא דב""ש דס""ל שאין אומרים מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך, וטלטול נאסר אטו הוצאה, ואסור לטלטל שלא לצורך אוכל נפש ואפילו גבי הפסד ממון. משנת משילין אליבא דב""ה שאומרים מתוך וכו' ולכן מותר לטלטל."	ביצה לז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכט. שנים שלקחו מעיו""ט חבית ובהמה לחלק ביו""ט, האם יכול כל אחד להוליך חלקו למקום שערב ומדוע ומה ההלכה? "	"לרב חבית מותרת דיש ברירה ובהמה אסורה משום שהאברים יונקים תחומין מהדדי. לשמואל שתיהן אסורות דס""ל דאין ברירה, בתולה בדעת עצמו (תוד""ה ושמואל). לר' יוחנן שתיהן אסורות דס""ל דאין ברירה, בכל אופן (תוד""ה ואמר ר' יוחנן). לר' <sup>קו</sup> <sup>קז</sup><br>הושעיא שתיהן מותרות דס""ל דבדרבנן יש ברירה והלכה כר' הושעיא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קו.  כ""כ רש""י. והרשב""א והר""ן כתבו בדעת הרי""ף דר' הושעיא סבר כרב וחבית מותרת ובהמה אסורה וכן ההלכה ורב ששתק הוא משום שלא חש לקושיית רב כהנא ורב אסי אבל הרז""ה פסק כרב כהנא ורב אסי וסבר שרב ששתק הודה לדבריהם ובין חבית ובין בהמה מותרים. והוסיף הרשב""א שנראה כרז""ה אבל למעשה יש לחוש לדעת הרי""ף וכן פסק הרמב""ן.
<br>קז.  כתב הרשב""א שי""א שהלכה כר' הושעיא דבדרבנן יש ברירה ובדאורייתא אין ברירה אבל רבינו יצחק הזקן אמר שכאן פסקו הלכה כמותו בדרבנן אבל גם בדאורייתא יש ברירה.</span>"	ביצה לז: - לח. ותוס'		
